סוג האדם (שם מדעי: Homo, מלטינית: "אדם") הוא סוג טקסונומי בתת-שבט ההומינינים בסדרת הפרימטים. סוג האדם כולל את המין האנושי בן ימינו הומו ספיינס, וכן הוא כולל מספר מינים קרובים אשר כבר נכחדו, ומוכרים למדע רק מתוך שלדים מאובנים.

על פי הקונצנזוס המדעי כיום בתחום הפלאואנתרופולוגיה, התפתח סוג האדם בתחילת תקופת הפלייסטוקן, לפני כ-2 עד 2.5 מיליון שנה, ממין כלשהו של אוסטרלופיתקוס. המאפיין האנטומי הברור ביותר של סוג האדם הוא גידול דרמטי של המוח, אשר בהשוואה לגודל הגוף הוא גדול ממוחות כל שאר הפרימטים, ואף ממוחות כל שאר בעלי החיים על כדור הארץ. מוחם הגדול איפשר למיני סוג האדם לפתח יכולת קוגניטיבית חסרת תקדים, תרבות וטכנולוגיה. על פי סברה מקובלת, סוג האדם מתאפיין ביכולתו הייחודית לסתת כלי אבן, ובכך פתח את תקופת האבן הקדומה (התקופה הפלאוליתית התחתונה).

שלושת המינים המקובלים כמעט על כל החוקרים בתחום כשייכים לסוג האדם הם הומו ספיינס, הומו ארקטוס והומו הביליס. מספר מינים נוספים שהוצעו, כגון האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי,הומו פלורסיינסיס והומו היידלברגנסיס, שייכים אף הם לכל הדעות לסוג האדם, אך יש הסבורים שנכון יותר לסווגם כתת מינים או אוכלוסיות ייחודיות של שלושת המינים הקודמים.